שרשרת אירועים

שרשראות אירועים יוצרות סיפור. סיפור נותן משמעות.

אם אני מצליחה להגיע עד הסוף שלו. אבל הכל חוליות בשרשרת.

אני שואלת את עצמי מתי הסוף של עידו הגיע. האם זה הרגע שבו הוא נפל על האדמה.

אבל הוא המשיך לשכב שם על האדמה.

הפנים האהובות האלה שאני כל כך מתגעגעת להחזיק בשתי הידיים שלי

על הצד, מעוכות קצת. לא זזות. מסביב קרב ורעש, אבל הפנים שלו ממלאות את הפריים.

ועל התמונה הזו שהמוח שלי ייצר, אני תקועה עכשיו.